14
19/07/14
רציתי רק את צעקתי לצעוק \ צחי כהן
רציתי רק את צעקתי לצעוק
כדי להשמיע את צרימת קולי
ואת זאת גם לנסות,
למרות שאוזניכם ערלות
ודעותיכם כבר מורעלות.
הררי מחשבות להם נערמו
ותורגמו לאמירות לא מכבר.
כי יבש גרוני וכבר ניחר
ופי נושא את אותו הטעם
שבגללכם הפך להיות כה מר.
ממש כליבתו המבעבעת של הר געש
שטרם התפרץ,
כך בקצה לשוני הנצור מילותיי עומדות,
ולפקודת שיגורן רק ממתינות.
על כי נלוזים אתם בדבריכם
וכה נפשעים הם מעשיכם.
הכיצד כנגד חיילינו כך חוצץ תצאו
ואת ידי אויבנו לחזק בזאת תבקשו?
ברבות השנים אצרתי בלבי עליכם לא מעט
ואת זעקתי הכנה אליכם ביקשתי לזעוק לא אחת.
כשם שחש אני כלפיכם גם עכשיו,
מביע את תחושתי וסלידתי מכם
במספר מילים גם על הכתב.
הכיצד זאת ייתכן כי תתמכו במבקשי רעתכם
הפוגעים והורגים מידי יום בילדי אחיכם?
ממאן להאמין שבני אותו עם אנו
ותוהה באמת ובתמים על קנקנכם.
את שאירע לנו רק לפני שבעה עשורים,
האם באמת נשכח הדבר מבינתכם???
