18.04.2020
אורחים רצויים \ צחי כהן
עלום
שם ומראה
עלינו
לא פסחת
ואף
לכאן גם הגעת.
ביעף
שינית הרגלים
והפכת
את אורח החיים
שהיו
טבועים בתוכנו שנים.
ללא
כל מאמץ צלחת והצלחת
בכל
היבשות את פני האנושות
ואת
פנינו האנושיות גם לשנות.
כולם
מכולם מתרחקים
כאש
בשדה קוצים.
עטויים
שלל כפפות
ומיני
מסכות,
כחייזרים
חרדתיים
כעת
נראים ומתנהלים.
פעולות
שהיו כה פשוטות ,
הפכו
מסובכות ובחלקן,
אף
מסוכנות להיות.
תחושת
האשם מיד נדבקת
על
כל אחד שחום גופו
מעט
עלה,
שמא
הדביק הוא קהילה
ואומה
שלמה.
נגיעה
ליטוף וחיבוק
נשמעים
כסטייה וכתעתוע.
גם
זהו האצן ברחוב
חש
עצמו לפתע כעבריין פרוע.
חבוש
בכתר הנך ומתנהג כמלך עריץ.
לבטח
אלינו נשלחת רק כדי
להעביר
שיעור ומסר,
בו
בעת בפועלנו להציץ.
יחד
עם זאת, בפנינו להציג גם בגאון
את
גודלו ועוצמתו של היקום והטבע,
כדי
שלחיקו שוב נשוב בעתיד
להיות
אורחים רצויים וכדרך קבע.
