06.09.14
מחוגי הזמן \ צחי כהן
דקה ועוד דקה סובבים
סביב עצמם מחוגי השעון.
שעה אחר שעה בעצלתיים
נעים הם ללא הרף,
גם כשכולם כבר הלכו לישון.
מחוג השניות נע במהירות
ללא הפסקה.
חש כי מצוי הוא בכושר
וכל העת מנסה לסיים את סיבובו
בפחות מדקה.
חיש מהר על פני המחוג
הגדול כך הוא חולף,
וזה לעומתו, זז עוד צעד אחד
ונדמה כי ממש בעוד רגע
עומד הוא להתעלף.
שעה כמעט חלפה
מאז ראה לאחרונה את חברו הקטן
שמעיניו נעלם.
בצעדים כבדים אחריו הוא תר,
ובתום השעה סוף-סוף
על ידו אותר.
כך, נוהגים כבר זמן רב השלושה
זה אחר זה לרוץ,
כאילו מצויים הם כבתוך מרוץ.
כלל אינם מבינים את מה שזאת למדו
האחרים כבר מזמן.
כי בחיינו ניתן כמעט הכול לעצור,
למעט את מחוגי הזמן.
