09
בינואר 2016
האנשים הקטנים \ צחי כהן
בכל
עת ובכל מקום
גם
בילדותם היו הם צל,
כי
אף לא אחד אליהם
התייחס
ולעברם כלל הסתכל.
שאיפתם
הייתה ונותרה
להיות
מקובלים כאחרים,
כי
שונים היו הם מהיתר
ותמיד
נותרו ללא חברים.
כינויים
בחברה היה
בפי
כולם "עוף מוזר",
ובתחושותיהם
דימו
גם
את עצמם כ"נטע זר".
ככל
שחלף הזמן
וכך
גם השנים
התופעה
על עצמה
שבה
ובכל מקום חזרה.
כי
נותרו הם מנודים
כפי
שהיו בילדותם
ובמהותם
נותרו המלשינים
של
המורה.
התסכול
בקרבם גדל והתעצם
וכשכבר
התבגרו
החלו
לחפש מיני דרכים
כיצד
יוכלו בחברה
ובמוסדותיה
רק להתנקם.
תרו
וחיפשו אחר מקור כוח
עד
שנגלה הוא מול עיניהם.
נעמד
מולם במלוא עצמתו
והם
בתגובה נבלעו מיד גם לתוכו.
בעולמם
מצויים הם יושבים
ממתינים
קצרי רוח
לאירוע
או לפרשיה החדשה
במשרדים
והאולפנים .
וכשלפתחם מגיעה,
מיד
תרים ומחפשים
בתוכה
תחילה את המיץ,
כדי
שיוכלו מהר את ריחה
החמוץ בפני כולם כך להפיץ.
פרשנים
וכתבים רצים ומלקטים
שבבי
מידע ממקור המשמש
להם
כחבר או מכר,
שעבורם
את ערכיו ומצפונו
לפני זמן רב כבר מכר.
מגבשים
את שבבי המידע
ואותם
היטב מערבבים
וכשנוצרת
הבלילה הצהובה,
הרגשתם
הופכת להיות
הרבה יותר טובה.
מתחילים בשידוריהם
ומפליגים
בפרשנות ודעות
שברובן
עמומות הן ועלומות.
מפציצים
בפרטים אינספור
על
כל אשר מותר ואסור
ומה
שגם מצוי בתחום האפור.
לא בוחלים ומוותרים
על שביב ופיסת
מידע
קטנה גם אם עליה ניתן
קטנה גם אם עליה ניתן
לעתים לפסוח
ואת עגמת הנפש
מאחרים גם מעט לחסוך,
כי
להם הרי עומד כעת
הכוח
ויכולים את הכל
ויכולים את הכל
על
כולם כרצונם רק לשפוך.
כ, זוהי נקמתם של אותם ילדים
שבעברם
היו מתוסכלים
ודי מסכנים,
שהפכו
להיות לבעלי
כוח ושררה
ונהנים
להעצים
את האפל והנורא
את האפל והנורא
ולהתמקד
רק בכל מה שרע.
בהתרחש
אירוע ראוי וטוב
מיד
ימעיטו בערכו ובחשיפתו
שהרי
אינו מרגש דיו
כי
אין בו כל מכאוב.
