05.02.15
שיכרון החושים\ צחי כהן
חיש
מהר דילג, קיפץ
ועבר
הוא על פני כולם.
התבונן
ובחן את פיתולי
הדרך
שעשה מעלה,
כי
מצוי כעת הוא
במרומי
העולם.
באון
וגאווה מעבר
לכתפו
מציץ ומוודא.
כי
למעמדו הקודם כעת נוסף,
גם
הכוכב הנכסף.
בעודו
מסדיר נשימתו
זאת
מיד הוא מגלה,
שם
בפסגת המעלה.
כיצד
כולם בעיניו כך
לפתע
נראים,
כה
קטנים וכחושים.
כמלך
מתהלך הוא במסדרונות,
הרגשתו
מרוממת.
בשל
גודלו וגדולתו,
מתקשה
זאת להסתיר
לכל
הסרים למרותו.
כי
כוחו בכל מקום מצוי,
ורב
בו הנסתר על פני כל הגלוי.
מקפיד
הוא מידי יום לשאוף
מלוא
ריאותיו מאוויר השיכרון.
כי
מיד כשיתפכח, בטעותו גם יכיר.
שאת
דרגת הניצב הניח הוא
בין
שתי רגליו במקום על כתפיו.
