14.10.19
הפנייה הגורלית \ צחי כהן
חיי
כבתוך נסיעה רצופה בדרכים.
הדרך בפניי פתוחה ברובה,
מרביתה
רגועה וחלקה.
הרוח
טופחת ברכות
ומשרה
בקרבי רוגע והנאה צרופה.
יש
וגם עקלקלה היא הדרך
בתוכה
צירים חדים ומתעקלים,
עליות
ומורדות חדות ורבות
שבהן,
נוהג אני באיטיות
ובמשנה
זהירות.
מעת
לעת במסלול הנסיעה
ניצבים
ותלויים שלטי דרכים
שלפתע בפניי נקרים.
צדים
הם את עיניי
בכותרתם
היפה ובכתוביותיהן
המפתות,
שאת פניי מאירות.
לעיתים,
עבורם אף מבצע פניות
מזדמנות
ובלתי מתוכננות.
אלו
הן אותן פניות שבגינן
יש
לבצע החלטות מידיות
ורק
בדיעבד ניתן לדעת
אם היו הן גם נכונות.
אם
שפר עליי גורלי
ומזלי
מיד גם התמזל.
כי אז באותה פנייה שביצעתי,
נולדה
עבורי דרך חדשה ויפה,
מרהיבה
ומאתגרת
שנמצאה
כטובה מקודמתה.
אולם, יתכן
ואגלה מיד,
כי
בצומת חסום מצוי אני או,
בדרך
שלפתע הסתיימה
ללא
מוצא
ומזמן היא
השתבשה.
כי
את זאת זימן לי הגורל
ובכך
גם רצה, כדי לסמן לי
על
סופה של דרך אחת
ותחילתה
של אחרת וחדשה.
