באי השפיות \ צחי כהן
בעבר כשהיו רק שני צדדים
וכל אדם בחר בצד,
היה זה כה ברור וידוע
מהי השתייכותו של כל אחד.
המצב היום שונה משהיה,
כי כל קבוצה וארגון
על רגליהם קמים,
ועל פי צו רצונם ומצפונם
בקולי קולות מאיימים מיד
לשבור את הכלים.
בשל ריבוי אג'נדות
ותפיסות עולם מנוגדות ושונות
בדבקות בלתי מתפשרת
בקרנות המזבח בכל כוחם אוחזים
ובמשנתם היטב נאחזים.
מתווכחים וצועקים
מבלי לשמוע כלל את האחר,
כי אצלם הרי הכול נכון ומדויק
ואין כל צורך לנסות ולהתפשר,
אף במעט, גם לא לוותר.
אל מול עיתונות נטולת חמלה,
הבוחשת ורוקחת בקדרה
ומייצרת בשצף כותרות
של פחד ואימה
שבסופן כמעט תמיד,
הופכות לקול חוכא ואטלולא.
תקופה מבולבלת ומתעתעת
המפלגת אותנו מתוכנו,
מנפצת היא את החלום
שכבר התגשם והפך למציאות,
וכעת, דוהרת אל עבר תהום הריקנות.
כספינה בתוך ים סוער
שמימיו אותה מטלטלים,
כמוה גם ארצנו הקטנה
המחפשת ותרה באינסופיות,
אחר חוף מבטחים
המצוי אי שם באי השפיות.
