16.07.19
כשוטר השומר בשעריו \ צחי כהן
קופץ
ומדלג הוא בחושך
לכל צרה וצוקה
בה הסכנה טמונה.
כאילו אורבת
היא בפתח
ולבואו
רק ממתינה.
אל
עבר העמימות והלא נודע
צועד
הוא בשגרת יומו.
למקומות בהם השפיות
למקומות בהם השפיות
שהייתה
שם קודם ושלטה,
עם
כל האחרים קמה
וכאחת, גם נעלמה.
ללא
משוא וחשש,
לכל
מקום ממנו כולם
נסו ועל נפשם נמלטו,
פנימה
בגפו הוא נכנס.
והם
כקהל סקרנים,
לסיום
פועלו במרחק ממנו ממתינים.
מצפים שישיב את ביטחונם שאבד.
ואת שגרת יומם לחיקם.
וגם
אם זה הזר שמולו עומד
ואת
אלו האחרים
שעבורם
ובשבילם יידרש.
לעתים
את חייו יסכן,
אף
מבלי שכלל אותם ראה
והכירם
קודם לכן.
בהווייתו
ופעילותו הרחבה קיימים ניגודים
ולא
מעט סתירות שאינן אהובות
על
כלל הבריות .
חלקם
ממנו אף לא חוסכים נאצות וקללות,
ובכל
במה ושיח חובטים הם בעשייתו
כבשק
חבטות.
ולמרות,
מחויב הוא מהכול להתעלם.
להתגבר
על כל עלבונותיו,
תחושותיו
ורגשותיו גם יחד,
כדי
שיוכל להמשיך ביתר משימותיו.
כי
בתוכו מודע היטב הוא
לתכלית שליחותו וייעודו.
שהרי, משמש הוא כחומת מגן
על
זכות אבות שניתנה לעמו.
ובכך,
ממלא את מצוות אלוהיו,
ששמו
כשוטר השומר בשעריו.
