תמימים היינו לחשוב \ צחי כהן
עם שחר
יצאו ממאורותיהם
מפלצות הרשע
מונעים מכוח
השנאה והשטנה.
עיניהם בוהקות
כצבע הדם,
דוהרים
כאחוזי אמוק
ומשמידים את כל
שנקרא בדרכם.
הזוועות שחוו אחינו
עלו על כל דמיון,
כי תמימים היינו לחשוב
שגם ברעים מאויבנו
קיימת מעט חמלה וטיפת היגיון.
המציאות שטפחה על פנינו
הביאה לפתחנו עצב, יגון וכאב,
גם משקולת כבדה
המצויה בתוך חלל החזה
שהתיישבה חזק על הלב.
בשברוננו זה נתאחד
ונצא באון ובגאון
על עתיד ילדינו להילחם.
נגדע את השטן שמצוי סביב,
ואת כבוד מתינו, יקירנו
נשיב גם נשיב.
