02.03.19
דרכו היא אמונתו \ צחי כהן
מיום
היוולדו של כל עולל,
ניטעות בו תכונותיו
הבסיסיות
כשורשים,
שעם
הזמן גדלים ומתפתחים.
נועדו
הן לעצב
את
אישיותו ואת אופיו
כדי שבאמצעותן,
ינהל את מהלך חייו
כי
זהו למעשה, גם כל תכליתן.
בכל
אדם מצוי מאגר גדול
ובתוכו
שלל של תכונות.
חלקן
טובות ואחרות פחות.
יש
שעצמתן עם השנים
משתנה,
ועל
מהלך החיים בהתאם
משפיעה.
לכל
אחד ניתנה היכולת
כיצד
יעדיף
להשתמש
בתכונותיו.
לבחור
את דרכו
ולנהל
את מסע חייו.
יש
מי שבתכונותיו השליליות בעיקר,
להתנהל בחר.
כלפי
האחר בזלזול להתנהג
ומכישלונו
לעתים אף להתענג.
לחפש
קיצורים ובערמה לדלג
על
כל המהמורות שבדרכו נקרות,
כי
עבורו הרי כל הדרכים "כשרות".
כך,
בהנאה גם מחכך את ידיו,
כדי
להעצים בקרבו
את
תאוות הנקמנות,
את הקנאה
ואת יצר החמדנות.
לעומתו, יש
גם מי שבחר
בדרך שבה שולטים
הצניעות
והענווה,
בתוכה
מצויים גם
ערכי
הנאמנות, היושרה.
ובעיקר,
נתינה מתוך אהבה.
כי
אלו הם הערכים
אשר
יסייעו בידו,
במסע
הארוך והפתלתל
עת
ימצא עצמו בדרכים
עמומות
ואפלות
כדי
להוביל ולהאיר את דרכו.
במסלול
זה ובתוכו גם קיים
רוגע
ושקט נפשי
של
נחת תמידית.
אין
בתוכו ספק ואי וודאות,
אף
לא חששות ופחדים.
כי בחר הוא בדרכו
והדרך
היא,דרך ארץ וכל אמונתו.
