בעולמי החדש \ צחי כהן
מרגיש על גג העולם
בלי להיות ממש מוגזם,
הכול נראה אחרת ושונה
ובכל יום שעליי עובר,
קורה דבר אחר.
מצוי בתוך תהליך מתמשך
של למידה עצמית
מה וכיצד עליי לשחרר,
כדי לאפשר לעצמי מעט יותר.
לומד להשתלב בכל מה
שמרגיש לי חדש ודי מוזר,
כתינוק שזה עתה נולד
בדמות של מבוגר.
הפנים הרציניות
ששנים היו כך חתומות
בגלל אותן חומות,
מתחילות לאיטן להשתנות.
הדבר שהכי טוב ונכון
כעת לעשות,
רק לחייך אל הסביבה
מבלי שתהיה לכך ממש סיבה.
את זאת גם לשמר,
עד שלבסוף יהפוך כסימן היכר.
פתאום מרגיש משמעות שונה
לכל אותם דברים,
שהיו נראים לי אז אחרת
והיום הרבה יותר ברורים.
לפרקים מוצא את עצמי
במצב בו הזמן עצר מלכת
ואותה מהירות מסחררת
שפעם הייתה בתוך המרוץ של חיי
ממני הולכת ומתרחקת.
כל מה שעבורי היה נחשב
עד לא מזמן
לדבר הכי חשוב בעולם
ולא סבל שום שיהוי ודיחוי,
כעת יכול רק להצטרף אל תוך
רשימת הרוגע והשקט בעולמי החדש,
כי זהו הגמול והפיצוי
על שבתוכי, אין שום לחץ וכל חשש.
