ענווה ותאווה \ צחי
כהן
שונה הוא כל איש
ואדם במהותו,
מזה האחר ואף
מהטובים שבחבורתו.
ישנו האחד שמעשיו
יהיו לשם נתינה תמיד.
לעומתו יש את זה הנהנה
לקבל טובות הנאה
מאחרים ובזאת
ישאף הוא גם להתמיד.
זה האחד מפיק
ממעשיו את הטעויות
ובכך נוהג הוא
את דרכיו גם לשנות.
לעומתו מעדיף האחר
רק לבלות ולהתהולל,
וסביב עצמו את
חייו כך להמשיך ולנהל.
יש מי שרכש את חכמתו
בהתאם למעשים שבעברו ביצע,
ומשסיים את החשבון עם עצמו
את נפשו בכך גם פיצה.
קיים גם זהו האחר,
שלעשות כחברו כלל לא חשב,
שהרי מבחינתו לא היו
כל טעויות
כבמה ובתוכה תפאורה
כך עבורנו העולם.
כבתוך הצגה, נראים הם
חייו של כל אדם ואדם.
כשחקן המשחק בתפקידים
רבים ומגוונים,
במהלכם צובר הוא ניסיון
וכך למד את חכמת החיים.
יש שחקן שבחייו זכה
לטעום את טעמה המתוק
של הנתינה ובכך השביע
נפשו בשקט ושלווה.
לעומתו שחקן אחר
שבחייו אין רגע מנוחה
כי עסוק וטרוד להספיק
הוא את כל אשר אווה.
ולכן, לעולם תישאר
כך נפשו רעבה,
כי הרי חפצה היא
רק לבשר התאווה.
