22.05.2020
מתנה יפה\ צחי כהן
יושב לבד ולמאורע מתכונן.
בדיוק כשאת עומדת בקצה,
מחכה בסבלנות לשקיעה
ואני עלייך רק מתבונן.
קרני
השמש
בך
נוגעות קלות,
כאילו
מנשקות את גופך
בנשיקות
רכות וקטנות.
כולך
זורחת
צבועה
בזהב,
דמותך
כה יפה וזוהרת
ואני בך מאוהב.
ממך
נותר מעט מרוחק.
בהשתאות
אלייך
מישיר
את המבט
ומיופייך
נותר מהופנט .
עטויה בשמלה
לבנה
וצחורה
איתה את נראית
כמתנה
מרשימה ויפה
שבמיוחד
בעבורי כך נעטפה.
