להשלים את החסר\ צחי כהן

                                  

להשלים את החסר \ צחי כהן                                                                          

בואי הצטרפי אליי

למסע משותף ואחר,

כדי שנשלים בו

את כל מה שחסר.

 

אל תביאי מזוודה,

גם לא תיק.

רק את עצמך הביאי לכאן,

בשבילי זה יספיק.

 

לא נטוס במטוס

לא נפליג באנייה,

גם ברגל לא נצעד

אף לא לשנייה.

 

נביט ונבהה זה בזו ממושכות

ואת עינינו כאחת נעצום.

במחשבה נחייך

ויחדיו נחווה את החלום.

 

נפליג אל המרחקים

עם הדמיון שבזיכרוננו

נצבר ונשמר,

נעשה טיול ללא חוקים

שבו כמעט הכול מותר.

 

שנינו לבד

שלווים ורגועים

שלובי זרועות.

חוצים בין עולמות,

עוברים על פני ימים ויבשות.

 

להנאתנו כך מרחפים

בין עננים והרים,

כי הזמן עצר מלכת

ואנחנו לשום מקום כבר

לא ממהרים.

 

כשננחת,

את עינינו נפקח

שוב ממש לאט.

זו על זה בערגה נתבונן,

ואת מסענו הבא

בקרוב שוב נתכנן.

שחקן או ניצב\ צחי כהן

 

 

 

שחקן או ניצב \ צחי כהן

(להלחנה)

שנים של אהבה

כאילו נמחקו.

עזבת כל כך מהר

כי חששת להיתפס

ואולי את הרכבת לפספס.

 

אז עוד היתה לי קצת תקווה

כשהגעת,

שכאן את המנוחה מצאת

וזו התחנה האחרונה.

 

פזמון: אבל את, רצית

לצאת אל המסע לבדך.

לחפש ואולי בסוף גם למצוא

את עתידך,

תדעי שזה ממש בי פגע

כי עכשיו אני לבד 

וכבר לא לידך וכל כך רחוק ממך.

 

הבנתי שכל זה היה פרק אחד

מתוך הסרט של חייך

שבו הייתי מבחינתך רק שחקן תפאורה.

אבל, המחשבה עדיין מכרסמת בתוכי

כי היינו יחד תקופה די ארוכה.

רוצה רק לשאול ולהבין 

אם היה לי בכלל תפקיד

ראשי ומשמעותי שבו זכיתי,

או שבעצם רק ניצב 

כמו כל השאר שבסט רק הוצב.

פזמון: אבל את ביקשת ורצית

לצאת אל המסע לבדך.

לחפש ואולי בסוף גם למצוא

את עתידך ובי זה ממש פגע 

כי אני כבר לא לידך וכל כך רחוק ממך.

 

 

 

.