מתנתך\ צחי כהן

11.11.16

מתנתך \ צחי כהן

שם בקצה את עומדת

עטויה בשמלה צחורה.

הרוח כגלים מנשבת

את שיערך ברוך

מפזרת ומבדרת .

שלווה ומחויכת

לאטך צועדת

לאורך המצוק.

רגלייך כה קלילות,

נדמה שבאוויר מהלכות.

נוכחותך מאירה את הלילה

וצחוקך ערב כמנגינה.

חיוכך כובש כל לב

שמיד בך מתאהב

שפתך תמיד עשירה

ומילותייך ענוגות,

מפיך הן יוצאות,

ובקולך המפיק נוגה
אותי מלטפות.

בקשה קטנה ויחידה

רק לי אחת ממך.

לעולם תהיי לצדי 
בנוכחותך,

כי זוהי לי מתנתך.