19.11.14
לא עוד ! צחי כהן
הכיצד
יוכל זה כל נבל
לעמוד
כך עם כלי רצח בידו
ואת
כל אשר נקרא בדרכו
כך
לטבוח, ולקצור?!
הכיצד
תוכל לעשות זאת אם
שכעת
רק התבשרה על מות בנה,
כי
הצליח הוא במזימתו
לרצוח
אנשים במקום תפילה,
ובתגובה
מיד תפצח במחולות ובצהלה?!
הכיצד
נוכל כך עוד להמשיך,
מבלי
שהאור בקרבנו לא יעומעם
וחלילה
יחשיך?!
מאסנו
את דמנו
כהפקר
כך לשפוך.
מהפחד
לפחוד.
ואת
הכאב לכאוב.
האפשר
כי נאפשר את ההווה
להחזיר
אל העבר,
שהלוא
קצנו מכך כבר!
במלחמה
מתמשכת
מצויים
אנו
מול
אויב עיקש,
שלכלותינו כל העת
רק
מבקש.
בצו
שעה זו על זהותנו
וארצנו
יש כעת לשמור.
וכל
הקם להרגנו ,
מיד
ובכוח את ידו נקצור.
יידע
זאת כל בן עוולה
שאת
מי מבני עמנו
להרוג
רק ינסה,
נכלה
בו זעמנו
ואת
עצמתנו בו נשסה.
אז
יראו זאת שם כולם
כיצד
אחיותיו ואחיו
מלווים
הם בהוריו,
חוזרים
היישר לארץ אבותיו,
שם,
באחת ממדינות ערב.
