העבר הקסום \ צחי כהן
אילו רק הייתי יכול
לחזור
לרגע בזמן לאחור,
לנסות ולעשות
את הדברים
שנראו אז כל כך
פשוטים וברורים
לי ולכל האחרים.
בטוח שהייתי רץ היישר
כנער מתלהב
לקפוץ מהמקפצה
הכי גבוהה שיש.
ואם באותו רגע
הייתה גם את זו האחת
שאת כולם הטריפה
וגרמה לשיכרון חושים,
בטח הייתי מוסיף
גם סלטה הפוכה
רק כדי שאוכל אותה להרשים.
אם ניתן היה לרגע לחזור בזמן
אל הטעמים של פעם
שנותרו בפה כחלום
ואותם שוב לטעום.
לחוות עוד פעם אחת
את התחושה הקסומה שהייתה
במפגש השכונתי
בו היינו נפגשים
עשרות של נערות ונערים,
להיזכר כיצד את עצמנו היינו
מאתגרים במעשי קונדס
ומיני פעלולים,
שבסופם כולם מצחוק היו מתגלגלים.
להתרפק על אותם מקומות
שבהם גדלתי
להיזכר, להתגעגע
וסתם להתבונן
על כל השינויים
שמאז קרו כדי להתעניין.
כי אין תענוג גדול יותר
לשוב לאחור בזמן
להביט על הכול
בעיניים ובזווית
מעט שונה,
כדי לגלות ולהבין
שהנאיביות והתום
שהיו מנת חלקנו בילדותנו,
הם למעשה הדבר הכי טוב
שקרה והיה לנו.
