סוף השרב\ צחי כהן

10.08.13

סוף  השרב \ צחי כהן

הזמן לרגע לא עוצר מלכת

ובפתח ניצבת לה בשקט השלכת,

אוגרת את כל האוויר והרוח בתוכה

וממתינה בסבלנות בפתח למורת רוחה.

צופה מהצד על השמש היוקדת

שמעל ראשי כולם  למעלה שם עומדת,

כיצד שולחת את קרניה לכל עבר ומקום

ולרגע לא מפסיקה לפזר רק חום.

בסופו של יום כשמלאכתה הושלמה,

ממשיכה למקום אחר להשלים את המשימה.

מנמיכה היא גובה ואט אט מתרחקת, 

שוקעת ומעיני כולם נעלמת .

באישון של ערב כשחשה בטוחה

מהשמש שמעיניה נעלמה,

יוצאת ממחבואה.

שואפת מלוא ריאותיה

ומתחילה את רוחה לפזר

ואת כל שיכולה היא רק לקרר.

החום שהשאירה כאן השמש כחותם

הולך ומתפוגג ואט אט נעלם.

את מקומו מחליפה הרוח המנשבת

כשאליה בשמחה מצטרף האוויר היבש,

שמהשמש אף הוא הסתתר וכמעט שהתייבש.

מגיעים שניהם יחדיו לכל ישוב ובית,

מפזרים משב רוחם הרעננה

ומביאים עימם את הבשורה,

כי ממש בעוד זמן לא רב,

עומדים להסתיים להם ימי השרב.

שינוי תרבותי\ צחי כהן

06.08.13

שינוי תרבותי \ צחי כהן

                                                                                                                   

יש מי שיבחר להתנהל,

ורק את  עצמו וחייו ינהל.

לאיש כלום לא יזכיר

וחלילה אם דבר

למישהו כלל יעיר.

באדם אחר לא יתעניין,

כי אותו כלל אינו מעניין.

פשוט ימשיך בשגרת חייו

לא יביט לשמאלו ולימינו.

כמו בתוך בועה עמוסת אשליות

יתנער הוא ממכלול הבעיות.

כי זהה בהתנהגותו ליען,

שבחול את ראשו

בכל הזדמנות טומן.

לעומתו ובשונה בתכליתו,

ישנם גם אחרים

שבניגוד למנהגו של זהו העוף,

דעתם תמיד יאמרו,

בכל נושא שמעל ראשם רק יחלוף.

ישאפו ללמוד מהטעויות ולתקנן,

אף אם לא יצליחו בכולן,

יאמרו כי לכל הפחות,

שווה היה מבחינתם רק לנסות.

בעתיד ינהלו כאן את ה"עניינים" 

אנשים כדוגמת אלו האחרונים.

לפיכך ובשל כך,

קמה לנו החובה להתוות עבורם

את הדרך הנכונה,

באופן החשיבה שתהיה

מעט אחרת, מיוחדת ושונה.

עלינו לטפח, לגדל ולעצב,

בכדי שיצליחו את המצב עבור

כולנו בעתיד כאן לייצב.

   נוריד תחילה מ"המדף"

   ונמחק מכל שורה ודף,

   סיסמאות  וביטויים

   בהם קיים שוני רב

   בין תוכנם למהותם.

   אותם מילים ומשפטים

   שהשתרשו במשך השנים,

   שאין בהם כלל הלימה

   בין הרצון לכוונה.

  

  מאחורי אותה תרבות

  של "יהיה בסדר"

  ו"הכול עליי.. יא אחי"

  מסתתרת הכותרת

  שמעיני כולם לרוב נסתרת.

   

  נוקיע מקרבנו ואותה נמגר

  ומוטב שנעשה זאת מהר.

 לכאורה משדרת היא נחמדות,

  אולם, מטמיעה היא

  בתוכנו גם את הבינוניות.

  אילו את תרבותנו רק באופן ובתפיסה

 במעט נשנה, לבטח נצליח לשפר

 כאן את חיינו באופן מהותי ולבלי הכר.

עד שתשוב\ צחי כהן

31.07.13

עד שתשוב \ צחי כהן

יצא בגפו לעבר המצוק הגבוה

להתבונן על הנוף הנשקף תחתיו.

נזכר כיצד נהגו כאן
לשבת ממשוכות

להתנתק מכולם 
ולהתחבק שעות יחדיו.

תחושת מועקה כאילו 

אחזה ובו דבקה

ועמה לחלוחית שהחלה
 להטריד בזוויות עיניו.

פילל הוא בסתר ליבו,

שתופיע פתאום שוב

ולחיקו עוד תשוב.

האמין כי בבוא היום

תכיר בטעותה

ושלשווא כך ויתרה היא

על אהבתה.

כה חזקה הייתה אליה אהבתו

ולרגע אף לא נחלשה,

למרות שנפגעה גאוותו

לרגע לא נחה עליו דעתו,

כיצד קמה היא ביום בהיר

ועזבה לפתע מבלי

להיפרד ואף במילה

את מעשיה להסביר.

בדמיונו כמעין חלום,

ראה את פגישתם המחודשת.

כיצד רצה היא לעברו,

כל כולה נרגשת.

דמיין את שניהם על גדת הנהר

ישובים חבוקים יחדיו,

משלימים את החסר

ומקשיבים זו לזה בקשב רב.

קיווה לקבל הסבר לשאלה

שבעיניו נותרה כתעלומה

מדוע אז אותו כך עזבה!?

כעבור זמן קצר התעורר

מתרדמתו הרגעית 
ושבה אליו הכרתו בשנית.

הבין כי אין בכוחו דבר

שביכולתו לבצע ולעשות,

כי אם רק להמשיך ולקוות

ולשובה לצפות.

זמן רב מאז כבר חלף,

איש אותה לא פגש

ואודותיה לא שמע.

המשיך הוא בחייו,

אף הקים בית נאה ומשפחה

ונדמה היה כי הגיע הוא

לנחלה והמנוחה.

במצבו עשויים לקנא,

כי למראית עין

גורלו עליו שפר

וברשותו כבר יש הכול

ולא חסר ולו דבר.

האם היינו עמו גם מתחלפים

רק כי  חייו נראים כה נוצצים.

שהרי לצדם עודנה קיימת

אותה תחושת מועקה

משך שנים אותו מלווה

היא ובו דבקה.

מוטב יהא לו לכל אדם

בשלו להסתפק.

כי לא כל אשר נראה

זוהר בחיצוניותו

בהכרח נכון הוא וטוב

ורק בשל יופיו וחיצוניותו

בהכרח נעדיף אותו לאהוב.

גלים ואנשים\ צחי כהן

גלים  ואנשים \צחי כהן

 

קרני השמש על פניה

ללא הרף מכות,

לחייה הפכו עד מהרה סמוקות.

עורה הלוהט שינה גוון

והפך צבעו לאדמדם,

אגלי הזיעה שניגרו

החלו נוטפים מטה לאיטם,

 נספגים בחול החם.

יושבת כמאובנת בדד,

בוהה ממושכות

בתכול המים ובגלים.

מבחינה בתנועתם,

כיצד שם, בלב הים

מתעצמים הם וגדלים.

כמויות עצומות של מים

אל על עולות ומטפסות

וכאילו עם השמים, מתמזגות.

גלים קטנים וגדולים

יחדיו מתערבבים 

ומטה לים בחזרה שבים נופלים.

שוב קמים ומזנקים

לכיוון החוף בעצמה נעים,

נראים כמאיימים,

כשלעברה מסתערים.

והיא בבטחה,

ממשיכה בישיבתה

ועליהם בשקט מביטה.

בטרם אליה מגיעים,

לפתע מתכווצים.

הופכים הם לקטנים וחלשים

ולרגליה מתנפצים.

מפליגה הרחק במחשבות

מתוך תקווה  אולי לראות,

את אותם האנשים

שסביבה חיים ונמצאים,

משנים את התנהגותם

הזהה בדיוק לגלי הים.

כשהשמש תזרח\ צחי כהן

כשהשמש תזרח \ צחי כהן

לילה ארוך ואפרורי

כאילו מנוכר,

השחר טרם הפציע,

בחוץ שקט, חשוך וקר.

בשמים משייטים עננים רבים,

מתנגשים זה בזה, מתערבבים,

כאילו ביניהם רבים.

רוח חזקה מנשבת,

את ענפי העצים בחוזקה מטלטלת,

שואבת לחיקה את כל הנקרה בדרכה

וממנה מיד אל-על מעיפה.

ברקים מעת לעת מבזיקים,

מתריעים על בואם של הרעמים.

שאל המערכה מיד נכנסים,

בעצמתם הולכים ומתגברים.

במלוא כוחם רועמים,

מבשרים על ממטרים כבדים.  

טיפות הגשם מטה בשטף זולגות,

יוצרות הן שלוליות גדולות

שעל פני האדמה נקוות.

השדות ספוגים,

אף העצים והפרחים

ממים רוויים.

ציפורים על ענפי העצים

ישובות מקור רועדות,

במקום מחבואן ממתינות,

מייחלות לבואה של השמש

שאותן תפתיע

ולנגד עיניהן לפתע תופיע.

אז יביטו לעברה ויצפו כיצד,

מעלה-מעלה תעלה לאיטה ותזרח

ואת קרניה המחממות לעברן תשלח.

ירימו לשמים ראשיהן,

להתענג על חומה

ולייבש חיש מהר כנפיהן.

יפצחו הן בציוצים כהבעת שמחה,

בטרם יעופו למחוז חפצן בבטחה.

עולמה של אישה\ צחי כהן

עולמה של אישה \ צחי כהן

שלל צבעים עטפוה מכל עבר

עת ישבה היא על ספסל עץ קטן.

נפעמת מיופיים של גווני הפרחים,

מירוק הדשא ומהעצים הגבוהים

שהיתמרו לשמים וכמעט נגעו בעננים.

מרימה ראשה אל על,

מבחינה בשמש שניצבת לה מעל

ולעברה שולחת את קרניה.

מחייכת ומברכת לשלום

והיא בתגובה מלטפת ברוך את פניה.

משעינה ראשה לאחור ועוצמת עיניה,

מתענגת ממושכות מליטוף החמה.

קשובה היא לשיחות הציפורים

היושבות בקבוצות על צמרות העצים.

קולות שונים ברחבי הגן נשמעים,

ביניהם כה מתוזמנים, עד כי

נשמעים כנגינת צלילי מיתרים.

רגועה ושלווה הייתה כעת דעתה,

שכחה היא שאך לפני זמן קצר

הייתה כה טרודה מחשבתה.

פקחה עיניה וקמה ממקום ישיבתה,

החלה פוסעת צעד אחר צעד,

כי רבה עדיין המלאכה בביתה.

בכל פעם כשהשגרה אותה מלחיצה

והתנהגותה הופכת לחוצה.

יוצאת היא לגן הקסום לזמן קצר,

מבודדת את המחשבות

עד ששוכחת היא מהצרות.

כשהרוגע עליה שב ומשתלט,

ממשיכה בכולם היא לטפל

ואת הבית בנינוחות גם לנהל.

בכפר הקטן\ צחי כהן

     בכפר הקטן  \ צחי כהן 

לילה ירד על הכפר

חשוך, שקט וקר.

אין איש ברחוב, 

גם לא בכיכר.

זהו כפר קטן ולא ניכר

שבמקום כלשהו כלל מוזכר.

אנשים צנועים ומופנמים

גרים כאן כבר שנים.

את השדות ביום חורשים

ובלילה לבתיהם עייפים שבים.

אין שם משהו וגם לא מישהו 

חשוב או מיוחד,

פשוט גרים במקום קטן ונחמד.

בכפר יש סמטאות צרות

שורת חנויות ומרכז קניות.

אין בנק ואין חובות,

גנים וגינות הטובלים בירוק,

ואוויר נקי של פסגות.

כה נעים כאן בכפר,

כל איש כאן לרעהו מוכר.

אין דרמות ולא קטטות,

לא חבורות רחוב ולא תאונות.

כאן בכפר השקט אף פעם לא מופר.

רק צחוק מתגלגל של ילדים קטנים,

המשחקים ורצים בחצרות השכנים.

ברקע ציוץ של ציפורים 

ובלילות מרחוק, נשמעות יללות התנים.

ישנם שזכו לגור בכפר קטן ולא מוכר

ולהרגיש את גן העדן כבר בחייהם.

אחרים יצטרכו להמתין ולחכות

והרבה מעשים טובים עוד לעשות,

כדי שיוכלו בגן עדן כזה להיות.

השכן והשכנה\ צחי כהן

השכן והשכנה \ צחי כהן

                                                                                                                                                                             

   ,הגיע רק לאחרונה והשתכן

.מבלי שלכך כלל התכוון

בדירתו החדשה
מול השכנה
שכבר שנים אותה
מעריצה כל השכונה.

בכל פעם שיוצאת
מביתה,
ממתינים בציפייה
.שתופיע כבר דמותה

מנסים לנחש
כיצד היום בלבושה
אותם תצליח לרגש.
יורדת בזהירות במדרגות
וממיסה רבבות של לבבות.

על איפור ובושם מקפידה,
לבושה תמיד היא בקפידה.
חצאית קצרה, גופיה שקופה
ועקב גבוה מבחינתה חובה
כך כאילו במסלול,
צועדת היא בגאווה.

עיני כולם אליה
בהשתאות נשואות,
גם המכוניות באטיות

.לפתע ברחוב נוסעות

הירוק מזמן כבר

התחלף לו ברמזור,
איש מהנהגים אינו
מעז לזה שלפניו לצפור.

אותו דייר שזה עתה הגיע לשכונה,
יושב שותה כוסית של יין בהנאה.
מביט למטה לרחוב
ומבחין לפתע בשכנה
המניעה מצד לצד את ישבנה.

פעם ואף פעמיים בעיניו
ממצמץ,
כדי למקד ראייתו

כי לזהות את פניה  די מתאמץ.

זיעה קרה על גופו
החלה להתפשט,
לגם מהיין שבבקבוק
ניסה להתעשת.

זו השכנה היא האחת
שעמה בעבר בילה

ומאוחר מידיי את זהותה
כליידי בוי זאת גילה.

היפה בכיתה\ צחי כהן

היפה  בכיתה \ צחי כהן

הייתה זו תקופה יפה

ולפני שנים כבר לה  חלפה.

זמן רב  מאז עבר

ומידי פעם בה אני נזכר.

מנסה אותה בזיכרוני

כל העת לדמיין.

מעניין כיצד נראית היום

ספק תוהה ספק מתעניין.

אילו הייתה  חולפת מולי

באקראי  ברחוב ,

האם הייתי מתנהג אז בטבעיות

ושואל לשלומה ללא כל הססנות!?

תוהה אם עודנה זוכרת

את רגע פרידתנו

שלוותה בכעס

ולא מעט עצבנות.

כלל היינו זה את זו מזהים

אילו הצטלבו המבטים ?

הרי עברו מאז כל כך הרבה

 שנים ונראינו כה שונים.

אולי מנוכחותה  בכוונה

הייתי מתעלם!?

להתרגש לרגע  ואח"כ

לשנים שוב ממני תיעלם.

קשה היה זאת בפעם

הראשונה לעשות

והפעם השנייה תהיה

לבטח כואבת לא פחות.

הו אלון \ צחי כהן

הו אלון \ צחי כהן

היה זה יום שישי

רגיל ושיגרתי,

הגעתי די נינוח

למפגש המשפחתי.

ישבו שניהם בצד

באופן די מוזר,

הסתכלה היא לעברי

כאילו הייתי זר.

על לחייה זלגה

דמעה, שמעיניה בצבצה

ואז בבכי מר לפתע פרצה.

מלמלה מספר מילים

וסימנה היא סימנים

המחשבות אצות רצות,

תמונות מהר חולפות,

בראשי מתרוצצות

ואני חסר אונים.

ספרי את הבשורה

על מה כאן מדובר

תגידי לי כבר,

האם חבר קרוב נפטר?   

      הו אלון, אלון

אולי לנו תסביר

מה בכלל  קרה

ואת אשר אירע?!

הרי אתה כל כך צעיר

עודך חייל סדיר.

תמיד היית וכך גם תישאר,

נסיך החלומות

של כל הבחורות.

אותך כולן רוצות

ואחריך רק רצות.

אז מה נאמר כעת

על הדוגמן והרקדן

וכיצד להן זאת נסביר!?

שהלכת מאתנו

סתם כך, ביום אחד בהיר.

המעושרים\ צחי כהן

המעושרים \ צחי כהן                                                                                                    

   

היו הם צעירים ולהם גם חברים
שעמם מדי ערב מבלים. 
יש שלהם מקנאים 

כי עבורם משמשים הם כמושא 
לרכילויות ודיבורים.

לכל מקום אליו מגיעים,
ננעצים לעברם המבטים.

אך הם נראים די נינוחים ומחויכים,

שלובי זרועות לכל מקום הולכים.

לבושים בבגדים של מיטב המעצבים,

תכשיטיהם הנוצצים תמיד מבצבצים .

כסף לשניים  בשפע יש וכלל לא חסר,

מסיבות ענק מתקיימות אצלם בבריכה שבחצר.

טסים ומפליגים  ברחבי תבל
מידי חודש ואף יותר.

 אם  חשים כי זאת להם רצוי,

מנצלים מנוחתם בארץ 
במלונות פאר כפיצוי.

ראוי להזכיר פרט אחד נוסף שחסר,

לגביו טרם הצליחו בני הזוג להתגבר.

כמיהתם לילד הייתה כה גדולה ועצומה,

עד כי היו הם מוכנים לוותר על כל עושרם

כדי לקבל תמורתו את המתנה הכי יקרה.

שכן, הייתה היא עקרה.

 ועל זאת נאמר, שבכל מתוק יש גם טעם מר.

 מבחוץ "הקנקן" אכן נוצץ כפי שמעיד אותו פתגם,

 אך אם נציץ לתוכו, בהכרח תהא תכולתו כחיצוניותו גם ...!?  

נזכור לעד\ צחי כהן

נזכור  לעד!!! \צחי כהן

אצו חיש מהר כי היה זה חשוב,

ידעו בסתר לבם כי יתכן

שמסעם זה עשוי להסתיים לבלי שוב.

ללא כל היסוס ובלי כל עכבה,

זינקו כמו אריות לקרב בנחישות והקרבה.

המטרה הייתה לכולם ברורה,

מלחמה למען העם והארץ ויהי מה..!

ידעו זאת היטב כי זהו הגורל שכך עלינו נגזר,

להילחם ולהיאבק כנגד אויב כה אכזר.

אותו אויב המבקש שנים להשמידנו

רק כי שונים אנו באמונתנו ודתנו.

בחירוף נפש נמשיך להגן על ארצנו ועל שלום ילדנו,

על אפם וחמתם של כל שונאינו ומבקשי רעתנו.

אלו הרודפים אחרינו  שנים ומייחלים
להכשילנו במימוש הזכות של אבות ובנים.

עם זכרם של גיבורנו נתאחד ונתייחד,

לעולם אותם ואת מעשיהם לא נשכח.

נעביר לצאצאנו בגאווה את מורשת הקרב

ונוודא כי גיבורינו לא הקריבו את חייהם לשווא.

נחבק בחוזקה את משפחות החללים
שבזכות יקיריהם אנו חיים.

נקיים את אשר ציוו לנו במותם
כדי שנשאר בארצנו לנצח נצחים.