25.02.19
מחשבה של רגע \ צחי כהן
דרכים
וכיוונים שונים,
שאיפות
ומחשבות
רבות,
בראשנו
כל העת
אצות
רצות.
הכול
מהכול קורה
ואף
דבר לא מספיקים,
כי
לכבוש ולטרוף כולם
רק רוצים.
איש
לרעהו
הופך
לזר,
הזמן
דוחק
ובקושי
לנו נותר.
אילו
רק ניתן היה
את
השפיות
לכאן
להשיב מעת לעת.
לעצור את
הקיים
ואותו
במעט להאט.
גם
כדי להפיג את החשש
שבראשנו לעתים מקונן.
על
מה יקרה אם וכאשר,
יחליט
הזמן לפתע להיעצר,
ובאחת, הכול יסתיים וייגמר.
לו
ניתן היה
להחזיר
לאחור
את
גלגל החיים
וממנו
לשנות רק
חלקים
ממש קטנים.
כמו
את אותה ההזדמנות
שבדרך נקרתה
ומיד
התפוגגה ונעלמה .
גם
את הרעיון שבראש אז הבזיק
ובתוך
זמן קצר התמסמס
על אף שהיה הוא די מבריק.
את
אותו מבט עיניים חטוף
שנשלח
אך
לא התאפס
ואת
תחילתה של סיפור אהבה
בשל
הססנותו אז פספס.
לכן בעצמנו נאמין תמיד
ובזאת, נאחז ונתמיד.
מספיקה מחשבה של רגע אחד
שתפרוץ בזמן ובעיתוי הנכון
ללא
כל הכנות ותכנונים,
ועבורנו
תשנה היא את החיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה