להלחנה

 

בשדות חרושים\ צחי כהן 

 

שם באותו מקום מושלם

שהפך לשדה קרב,

נלחמו על החיים

בתוך עולם שנחרב.

 

עיניים מחייכות 

הפכו מבועתות 

כי נותרו להם

רק דקות מעטות.

 

נמלטים לכל עבר

מקליעי המוות 

שקוצרים 

חיים שלמים.

פזמון:

אז לפעמים אני שמח

ואפילו צוחק בקול, 

עד שפתאום זולגת לה דמעה שמזכירה לי

את הכול.

את הפנים המופתעות

שניסו למצוא 

עיניים מרחמות

בין כל המפלצות.

בשדות חרושים

מלאים בדם

הזמן עצר

והם כבר אינם.

שם למעלה

ממשיכים לרקוד,

כי הביחד בשבילם

זה כל העולם.

 

פזמון:

אז לפעמים אני שמח

ואפילו צוחק בקול, 

עד שפתאום זולגת לה דמעה שמזכירה לי

את הכול. 

בין שדות חרושים\ צחי כהן

בין שדות חרושים\ צחי כהן 

כשאני שמח ולפעמים

גם צוחק בקול, 

פתאום זולגת לה דמעה  

שמזכירה לי את הכל. 

 

את אותו מקום מושלם

שהפך לשדה של קרב,

שם נסו על נפשם

כשעולמם בן רגע חרב.

 

חושב על הפנים המחייכות 

שהפכו מבועתות 

כשהפנימו כי אלו הן

הדקות האחרונות.

בין שדות חרושים

שהתמלאו בדם,

כשרבים מתוכם

עכשיו כבר אינם.

 

ממשיכים הם למעלה ביחד  

לרקוד גם שם,

כי זו הרי הייתה

כל אהבתם ועולמם. 

 

 

מוקדש לזכרם של משתתפי מסיבת "הנובה" שנטבחו ונרצחו על ידי בני העוולה. יהי זכרם ברוך!

 

 

  

חדרי מעבר\ צחי כהן

 חדרי מעבר \ צחי כהן

במסלול חיינו פרוסים

חדרי מעבר רבים

השונים זה מזה

בגודלם, תכנם ומהותם.

בצעירותנו רוצים אנו

לחוות את הכל מהכל.

עוברים במהירות על פני

חדרים רבים בריצה  

ומסתפקים רק בהצצה.

במסע חיינו רוכשים אנו 

לא מעט חוויות, 

בתוכן יש הצלחות וכשלונות

וכשמגיעה העת 

מבקשים את הקצב רק במעט להאט. 

כך לאטנו בשלווה

בין החדרים צועדים,

על פני כל פרט מתעכבים,

בוהים ומתמקדים.  

כשהשעה כבר מאוחרת

ועל דלתנו מתדפקת,

עולים לקומה האחרונה

ופוסעים אל עבר חדר המנוחה.

הכוכב הנוסף \ צחי כהן

הכוכב הנוסף \ צחי כהן

בזמנים מורכבים

כשהמשקולת 

הייתה מתיישבת 

לעיתים על הנשמה

ומקשה על כל נשימה.

כשהדמעה בזווית העין

עדיין לא התייבשה,

כשהיית שרוי

בתחושת עלבון קשה.

אז לך נהגתי לומר 

שגם זה יגמר,

כי הזמן חולף

והכל בסוף מסתדר.

בדהירה אופיינית

ועיניים ירוקות

עם חיוך מקצה לקצה,

היית מהנהן בראשך

ואת העניין ממצה.

אף לרגע לא דמיינתי 

שכך אותו תקבל

את הכוכב הנוסף

שהיה עבורך כה נכסף.

בדרך השמורה

רק למלאכים,

ברוב עוז וכבוד,

ומבלי שתזכה

על כתפיך אותו לענוד.

עכשיו מצוי אתה שם למעלה

עם שלל כוכבים וגיבורים,

על כי חירפת נפשך

כדי להציל חיי כה רבים.

מוקדש לחברי היקר, סנ"צ אבי עמר שנפל בגבורה בלחימה בקיבוץ בארי.

שאלות למכביר\ צחי כהן

שאלות למכביר \ צחי כהן

בבוקרו של אותו יום

כשהמציאות על פנינו

טפחה,

כבתה עמה גם ההבלחה. 

את עצמי ממשיך להונות

ולשקר

שזהו רק סיוט,

וכשמחלומי אתעורר,

הכול יגמר.

מבכה את גורל חבריי

שבעוז וגבורה לחמו 

כדי לעצור בגופם 

את מפלצות הרוע,

כי ביקשו הם בנו לטבוח  

ואת נפשנו לפצוע.

שם על אותו הקיר, 

במקום שבו הכתובת

הייתה רשומה,

שאלתי שאלות למכביר.

כלל לא ציפיתי לקבל

תשובות,

רק לזעוק ולהדהד

באוזניהם הלא כרויות,

לאלו שדעתם נותרה

מבוצרת בין חומות.

התקווה שהייתה 

לשנות וביחד לבנות, 

התפוגגה

והתרחקה מאתנו

שנות אור,

וספק אם לכאן 

אי פעם תחזור.

דור בעייתי

דור בעייתי \ צחי כהן

אין להם שאיפות

וראשם נטול

דאגות, 

כלל אינם מודעים 

לסכנות שבכל

פינה לנו אורבות.

לא חושבים 

על המחר

כי שקועים

הם עד צוואר

בבילויים ומסיבות.

כן, זהו דור בעייתי 

כך רבות עליהם זאת 

נאמר,

ועכשיו, זהו זה נגמר!

במהלך שבוע שחור 

מלווה בבכי ודמעות,

ברוח קרב

התקבצו והתייצבו

הם לאחוז במושכות.

 

כן, אלו הם אותו הדור,

שכל יהבם

אל עבר האויב לדהור

כדי להגן ולשמור. 

מוכנים וששים הם לקרב

ולקראת כל הבאות,

ולנו לא נותר אלא, 

לחבקם ולהפסיק לתהות ולטעות.

.

תמימים היינו לחשוב\ צחי כהן

תמימים היינו לחשוב \  צחי כהן

עם שחר 
יצאו ממאורותיהם
מפלצות הרשע
מונעים מכוח 
השנאה והשטנה.
 
עיניהם בוהקות 
כצבע הדם, 
דוהרים
כאחוזי אמוק
ומשמידים את כל 
שנקרא בדרכם.

הזוועות שחוו אחינו
עלו על כל דמיון,
כי תמימים היינו לחשוב
שגם ברעים מאויבנו
קיימת מעט חמלה וטיפת היגיון. 
  
המציאות שטפחה על פנינו
הביאה לפתחנו עצב, יגון וכאב,
גם משקולת כבדה 
המצויה בתוך חלל החזה 
שהתיישבה חזק על הלב.

בשברוננו זה נתאחד
ונצא באון ובגאון
על עתיד ילדינו להילחם.
נגדע את השטן שמצוי סביב,
ואת כבוד מתינו, יקירנו
 נשיב גם נשיב.

חרבות ברזל\ צחי כהן

חרבות ברזל \ צחי כהן

עם נבל ושפל אתם

וכל צאצאכם,

על כל שנאתכם

העמוקה שיצרה מכם

מפלצות בדמות אדם

צמאי דם.

ארורים תהיו כל חייכם

על מעשיכם ופשעיכם.

ועל כבודנו שנגזל,

אך רק לזמן מוגבל.

במהרה את כבוד

מתינו נשיב

כשאתכם נשמיד

ואת בתיכם נחריב.

לעולם לא נשכח

ולכם נסלח.

כי שפתכם הפכה 

להיות שפתנו

וידינו אוחזים בברזל החרבות, 

 שיהפכו את חייכם

לגיהינום בתוך עיי חורבות.

למען עתיד ילדכם \ צחי כהן

למען עתיד ילדכם \ צחי כהן

אוי וגם אוי לכל אותם אנשים בורים

המכנים עצמם נאורים,

אלו החיים בתוך בבואה

שמזמן הפכה לבועה .

חיים הם בתוך סרט של עצמם 

ולכל מקום מתהלכים

עם מבט זחוח ומורם,

גם השמש הזורחת מישבנם המנופח

מזמן כבר שקעה,

והותירה אותם בתוך העלטה.

והם בשלהם, ממשיכים בשליחות

ואחריות מדומה שמפלגת

כל חלק וחלקה בעם ובמדינה. 

מי שמכם להיות שומרי הסף

ולנהל עבור כולם את "המאבק"

שמפזר וזורה בעיני כולם רק חול ואבק!?

לגמרי הרחקתם לכת במעלליכם,

ונדמה כי שכחתם את מהותכם.

זהותנו היא התכלית והקשר לארץ

המובטחת מזה אלפי שנים

וכל זאת, בשל הלכות ומנהגים

שהיו ונותרו  ברורים כי

עברו מדור לדור בעלפה ובכתובים.

בזכות מורשת זו

שדבר ממנה לא השתנה,

 צלחה דרכנו 

להגיע לכאן מכל העולם,

כדי להקים מדינה יהודית 

שמאחרים תהיה אחרת ושונה. 

אז שמעו נא אחיי!

ושאו עצתי הכנה בעבורכם.

שובו במהרה למשכנכם

והמשיכו בשגרת חייכם.

חיו על פי השקפת עולמכם

והניחו לאחרים לשמור 

על דתכם למען עתיד ילדכם.

שפר עליי מזלי \ צחי כהן

שפר עליי מזלי\ צחי כהן

במסע של חיי עברתי

לא מעט עליות ומורדות.

התאמצתי לא להסתחרר 

מדי מטעם ההצלחות,

כי בפרק זמן קצר

נעלמים ממנו כל הניחוחות.

טעמתי את טעמו 

של הכישלון, 

ובאמצעותו גם למדתי

כיצד לקום ולעמוד,

ושוב לא למעוד.

עייפתי מכל המלחמות

והמהלומות

של פחדני הרקע

המצויים שם למכביר,

שמחייכים לכל עבר

עם שיניהם הצחורות,

ואז, יורים בגב ובצרורות.

 

שבעתי מהדריכות

המתמדת ומהצורך 

להתבונן כל העת

מעבר לכתף,

רק כדי להישמר

מאלו שהפכו עורם

והתגלו 

כגרועים שבאויב.

דרכים רבות ועקלקלות

עברתי במסעי זה

וחוויתי את הכל מהכל,

במהלכם היו המון רגעים טובים 

עם חברים רבים ואהובים.

הכרתי את ארצי מולדתי 

על שלל גווניה, נופיה

ואנשיה המיוחדים.

אלו הם שסייעו בידי

בעיצוב האמונה והערכים. 

שפר עליי מזלי

על כי התעקשתי 

ונותרתי כל העת 

נאמן לעצמי. 

 

והיום, יכול אני לעמוד

זקוף קומה ולהודות

על דרך האמת שבחרתי,

ועל כך להתגאות.

להיות טובים יותר\ צחי כהן

 

להיות טובים יותר\ צחי כהן

הסטראוטיפ 

שלחיינו בתחילה נכנס

בצעד מהוסס,

בתוכנו נטמע היטב

ואת חיינו מצליח לנהל ולנתב.

קבעון מחשבתי

ודעה קדומה

מעוותים את המציאות

ויוצרים עבורנו

מציאות מדומה.

כך התרגלנו באמצעותם

לשפוט כל מצב נתון כמעט,

ולחוות דעתנו מיד

רק על פי המבט.

אם רק היינו משתדלים 

להקדיש מחשבה 

ומעט תשומת לב  

גם לפרטים הקטנים 

שבשולי הדברים,

אזי, היינו מונעים 

כל רכילות ודיבורים מיותרים.

ניתן את זאת עדיין לתקן,

אם נקפיד לשפוט

לכף זכות

ונתמקד על תוכנו המלא של הכוס,

במקום סתם להתעצבן ולכעוס.

נהיה טובים עם עצמנו 

ועם האחר מעט יותר,

כדי שבתוכנו תיוותר עוד התקווה,  

לשמור על הגחלת והלהבה,

ששומרת בחינם את האהבה.

וזה כל הסיפור... \ צחי כהן

וזה כל הסיפור... \צחי כהן

לכאורה הכל נראה

 רגיל וכאילו כלום

 לא השתנה,

אבל האווירה הפכה

 להיות אחרת ושונה.

השנאה והניכור

בכל מקום שולטים,

גם השפה והערכים

לאיטם הולכים ונשכחים.

התרבות הפכה לשקר

ועימה התפוגגו גם 

מילות הנימוס

שהיו בפינו שגורות

ונאמרו ללא היסוס.

גם הדבק שנהג את

כולנו להדביק ולחבר

אותנו נטש כי התייאש,

ומאז שעזב,

הכל החל להתהפך ולהשתבש.

דתיים וחילוניים ממשיכים

בוויכוחם 

וזה על זה מלינים,

מי גונב ומי תורם יותר,

האם למענם, או למען האחר.

השד העדתי לפתע קם 

ומשנתו התעורר,

בתסכולו העמוק גרם

לכאוס רבתי

ולמהומה מזן אחר.

מה כאן אירע שלנו כך קרה!?

הרי מיוחדים

ושונים אנו מכל האחרים,

כי הוכרזנו לא מכבר

כעם הספר המובחר,

שעל ידו נבחר...

האם באמת לא הבחנו

בכתובת הרשומה על כל קיר,

או, שפשוט העדפנו להתעלם  

מכל שבתוכנו הצטבר שנים, 

עד שהפך למורסה רעילה 

וכעת, מתפוצצת לכולנו בפנים!?

בפנינו כעת המבחן,

ועלינו להחליט, פנינו לאן... !?

כי עבורנו תם ונשלם לו

שלב המשחק המקדים,

כשאויבנו בתוכנו מתמקדים.

אם רק נשיב לכאן את רוח האחווה 

ובעצמנו נפסיק בינינו לפלג ולחצוץ,

 נלמד כי, גם זאב יוכל לגור עם כבש

 ונמר עם גדי ירבץ...

אני הוא זה אותו אחד\ צחי כהן

אני הוא זה אותו אחד \ צחי כהן

כן אני הוא זה אותו אחד

מכיתה ד' אחת 

שהיה אז די שקוף וקטן

ומאז חלף הרבה מאוד מזמן.

זה אני הוא האחד

שאותם מורים תמיד

ידעו בכל דבר אותו להאשים,

כי מבחינתם היה חדל אישים.

זה אני הוא אותו אחד

ששנים הסתובב והתהלך

לבד במסדרונות,

בין חדרי המזכירות והמורים, 

מחוץ לכל הכיתות והשיעורים.

זה אני הוא האחד 

שכל כך רצה 

למצוא חבר אחד קרוב,

שיוכל אותו לשתף

ולהרגיש מעט יותר טוב.

זה אני הוא אותו ילד

שהיה די רגיל 

ולא ממש שונה מהאחר,

זה שפחות אהב ללמוד

והעדיף לשחק בחצר.

זה אני אותו אחד

שלאף מוׂרָה ומוׂרֶה

כבר לא היה חסר, 

כי שם בכיתה ד' אחת

החליטו עליו לוותר.

כן זה אני הוא האחד 

שעם השנים על עצמו למד

לא מעט דברים,

וגילה שהוא טוב

ולא פחות מוצלח מכל האחרים.

 

בעולמי החדש \ צחי כהן

בעולמי החדש \ צחי כהן

מרגיש על גג העולם

בלי להיות ממש מוגזם,

הכול נראה אחרת ושונה

ובכל יום שעליי עובר,

קורה דבר אחר. 

מצוי בתוך תהליך מתמשך

של למידה עצמית 

מה וכיצד עליי לשחרר,

כדי לאפשר לעצמי מעט יותר.

לומד להשתלב בכל מה  

שמרגיש לי חדש ודי מוזר,

כתינוק שזה עתה נולד

בדמות של מבוגר.

הפנים הרציניות 

ששנים היו כך חתומות

בגלל אותן חומות,

מתחילות לאיטן להשתנות.

הדבר שהכי טוב ונכון 

כעת לעשות,

רק לחייך אל הסביבה

מבלי שתהיה לכך ממש סיבה. 

את זאת גם לשמר, 

עד שלבסוף יהפוך כסימן היכר.

פתאום מרגיש משמעות שונה 

לכל אותם דברים, 

שהיו נראים לי אז אחרת

והיום הרבה יותר ברורים.

לפרקים מוצא את עצמי

במצב בו הזמן עצר מלכת

ואותה מהירות מסחררת

שפעם הייתה בתוך המרוץ של חיי 

ממני הולכת ומתרחקת.

כל מה שעבורי היה נחשב

עד לא מזמן

לדבר הכי חשוב בעולם

ולא סבל שום שיהוי ודיחוי,

כעת יכול רק להצטרף אל תוך

רשימת הרוגע והשקט בעולמי החדש, 

כי זהו הגמול והפיצוי

על שבתוכי, אין שום לחץ וכל חשש. 

מילים מכובסות \ צחי כהן

 

מילים מכובסות \ צחי כהן

אם רק ננסה את עצמנו ומעשינו

לשפוט ללא כל חשש,

כדי למצוא את כל מה שכאן

דרוש תיקון ולהתעורר לעידן חדש.

נכניס אל מכבסת המילים

מעט מושגים שיש כפל

במשמעותם,

ועם התובנות שנמצא,

אולי נוכל לשנות מעט מסדרי עולם.

בואו נדמיין שאם את כל השנאה

והאהבה שמסביבנו

לא ניתן היה לחלק סתם כך בחינם,

אלא, לשלם עליהן בכסף מזומן.

האם גם אז באותה הקלות

היינו בוחרים בהן להשתמש,

או שנוח יותר היה לנו

את הגבולות למתוח ומעט גם לטשטש !?

נניח שיש בידנו אפשרות

לאסוף מכל האנשים

את הצביעות המצויה בתוכם

ובמקומה לצבוע בצבעים של ממש

את כל הלכלוך שמסביבנו קיים,

אזי, כל דבר אפרורי וחיוור,

היה הופך להיות ססגוני

 וצבעוני הרבה יותר.

אם עבור כל אדם שנחשב לגזען

היו כורתים עץ,

מעניין איזו תמונה ממעוף הציפור

הייתה בפנינו מתגלה!?

האם היו אלו מרחבים אין סופיים

של שדות שבתוכם עיגולים קטנים וחומים,

או שמא, יערות מלאים בעצים ירוקים!?

לו היו מתבקשים כלל האנשים לבחור ולעמוד

מבין שתי שורות, כשמעל כל אחת מהן

נרשמו אלו הכותרות:

"אני רק למעני" ו- "אני למען האחר"

איזו שורה לדעתכם הייתה ארוכה יותר!?

אם כל אחד מאתנו יעשה רק מאמץ קטן

בד’ אמותיו,

גם יוודא שחטא היוהרה בו לא דבק

ואינו מצוי כלל בכליו.

נוכל כך לקרב את לבבותינו בגאווה,

ולהשיב לחיקנו בחינם את כל האהבה

 שבעבר בשפע כאן הייתה .