וזה כל הסיפור... \צחי כהן
לכאורה הכל נראה
רגיל וכאילו כלום
לא השתנה,
אבל האווירה הפכה
להיות אחרת ושונה.
השנאה והניכור
בכל מקום שולטים,
גם השפה והערכים
לאיטם הולכים ונשכחים.
התרבות הפכה לשקר
ועימה התפוגגו גם
מילות הנימוס
שהיו בפינו שגורות
ונאמרו ללא היסוס.
גם הדבק שנהג את
כולנו להדביק ולחבר
אותנו נטש כי התייאש,
ומאז שעזב,
הכל החל להתהפך ולהשתבש.
דתיים וחילוניים ממשיכים
בוויכוחם
וזה על זה מלינים,
מי גונב ומי תורם יותר,
האם למענם, או למען האחר.
השד העדתי לפתע קם
ומשנתו התעורר,
בתסכולו העמוק גרם
לכאוס רבתי
ולמהומה מזן אחר.
מה כאן אירע שלנו כך קרה!?
הרי מיוחדים
ושונים אנו מכל האחרים,
כי הוכרזנו לא מכבר
כעם הספר המובחר,
שעל ידו נבחר...
האם באמת לא הבחנו
בכתובת הרשומה על כל קיר,
או, שפשוט העדפנו להתעלם
מכל שבתוכנו הצטבר שנים,
עד שהפך למורסה רעילה
וכעת, מתפוצצת לכולנו בפנים!?
בפנינו כעת המבחן,
ועלינו להחליט, פנינו לאן... !?
כי עבורנו תם ונשלם לו
שלב המשחק המקדים,
כשאויבנו בתוכנו מתמקדים.
אם רק נשיב לכאן את רוח האחווה
ובעצמנו נפסיק בינינו לפלג ולחצוץ,
נלמד כי, גם זאב יוכל לגור עם כבש
ונמר עם גדי ירבץ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה