12.02.14
מופע הצבעים \ צחי כהן
משקיפה היא ממעל
על השבילים הלבנים,
למרגלותיה פרוסים
מטעים ועצי פרדסים.
מי הנחלים זורמים
וקול שצפונם
נשמע למרחקים,
על אף שממנה מרוחקים.
במעופה מעל העננים,
חולפת היא על פני
שרשרת ההרים
שמתחתיה ניצבים.
בשקיקה עליה מביטים,
עד כי נדמה שאת
קומתם מגביהים
ולכבודה מזדקרים.
מצפים ונרגשים הם לקראתה
ניגשים כל אחד בתורו
לתפוס מיד את מקומו.
יודעים מניסיונם
כי המופע עומד כעת להיפתח,
כשיינתן האות ויעלה לו המסך.
בתזמון מושלם החלו העננים
להטיל מטה טיפותיהם
ומיד כשהשמש זאת ראתה,
יצאה ממחבואה והחלה בהופעתה.
שלחה היא את קרניה לכל עבר
כדי שכל הנם משנתו מיד יקיץ
ואת המופע חלילה לא יחמיץ.
העננים ממקומם
לזוז תחילה מעט התקשו
ואת הרוח בשריקה
לעזרתם ביקשו.
ביעף לקריאתם זו נענתה
הגיעה ונשפה במלוא כוחה
ואותם לדרכם מיד שלחה.
מסביב בשלל צבעים הכול כך נצבע
והיה זה לכל כבר ברור ומובן,
שהנה היא כבר כאן.
שהרי פתחה בהופעתה
מיד עם הגעתה.
טיפסה היא אל מאחורי ההרים
מעלה מעלה לעבר השמים עלתה
ובאחת כמשתחווה,
התכופפה מטה בחזרה
בנוכחותה, גוון חיוורונם
של כולם חיש מהר נעלם
וכבכל הופעה כהרגלה ,
קצרה היא שוב את כל התהילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה