15.08.13
כולנו לה שבויים \ צחי
כהן
ישובים היו ברכב כולם,
שרים, מחויכים
ועליזים
כי שנים כבר הייתה
זו דרכם.
בעלייה התלולה והאחרונה
בטרם הגיעו ליעדם,
הסתכל סביבו וחש
פתאום,
כיצד מתחיל ליבו
בחוזקה להלום.
הסתכל לעבר חברו
שישב לצידו
כדי לבדוק אם
שומע אף הוא
או שרק
שומעת זאת אוזנו.
לא ידע לעצמו להסביר,
כיצד ייתכן שליבו את
קצב פעימותיו
ללא סיבה מגביר?!
בעודו חושב
ובדעתו חוכך,
הגיעה המכונית
לשערי העיר
שאת רוחניותה
ויופייה,
קשה במילים להסביר.
גם חבריו
צפו בנוף שלעיניהם נגלה,
השתכרו מן
האוויר שבאפם בכל פינה עלה.
גם לבבותיהם בחוזקה החלו פועמים,
חייך אז לעצמו
כשזאת הבין,
שהרי בקסמיה כולנו שבויים,
ירושלים בירתנו לעולמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה